חשק נטיעת האילנות

נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים

המובלט בתוקפו 

בעץ החרוב
(הראי"ה קוק ,מגד ירחים שבט תרע"ד)

קשה להאמין,אבל חלפה לה כבר שנה מאז שהתחלנו את הפעילות בגינה.

קשה להאמין בגלל שכל כך הרבה דברים עברו עלינו בשנה האחרונה .

וקשה גם להאמין בגלל שהזמן גם עבר כל כך מהר ("הזמן עובר מהר כשנהנים ")

זוכרים איך הכל התחיל ?

אם לא אתם מוזמנים להיכנס לקישור הבאים ולראות את הרשומות מלפני שנה .

• ההתחלה -כנס תושבים
• התחלה ספונטנית 
• וזוהי רק ההתחלה -ט"ו בשבט התשע"א

 כשעתיים לפני תחילת המסיבה הכנו את המקום לאירוע . חלק גדול מההכנות נעשה בעזרת בנות השרות התותחיות של פרויקט שח"ם שהמשפחות של הפרוייקט שלהן גם השתתפו במסיבה. ראשית תלינו את הקישוטים שהכינו הילדים בתחילת השבוע,כפי שבודאי כבר קראתם כאן . ואז ערכנו את השולחנות בפנים לקראת סדר הט"ו בשבט והכנו בחצר את השולחנות של דוכני היצירה .

למרות שהמסיבה היתה אמורה להתחיל בשעה 16:00 כבר שעה לפני התחילו הילדים והמבוגרים לטפטף למרכז וחלקם גם עזרו לנו בהכנות .

המסיבה היתה מורכבת משלושה חלקים .בחלק הראשון שתלנו עצים חדשים על הגבעה החשופה בכניסה למרכז. שתלנו רימון,תאנה,זית ותות שקיבלנו מקק"ל ועץ שקד גדול שרכשנו לכבוד האירוע בשתילות נעזרנו גם בבנות השרות של בת עמי שמלוות אותנו לכל אורך השנה . במקביל הילדים הכינו בדוכני היצירה ראשי דשא,שיפודים של פירות יבשים ופרחים מנייר-את הדוכנים האלו הפעילו בנות שרות הלאומי של שח"ם.

לאחר מכן נכנסו כולם,ילדים ומבוגרים לסדר ט"ו בשבט וכולם נהנו ממבחר של פירות יבשים כמיטב מסורת החג (על הצדדים החיובים והפחות חיובים של הפרות היבשים כבר למדנו בתחילת השבוע מאביבה התזונאית ).

בסדר הט"ו בשבט דיברנו על המשפט של הרב קוק שמופיע בראש הרשומה הזו .הזכרנו שכששתלנו את העצים כמה דקות לפני כן,חלק מהילדים התאכזבו מהגודל הקטן של השתילים והמבוגרים הסבירו להם שלמרות שהם עכשיו קטנים,זה טבעם של עצים והם עוד יגדלו ויתנו הרבה פירות .עקרון זה הוא עקרון חשוב בכלל בנטיעות -לרוב אנו נוטעים את העצים לא רק בשביל עצמנו אלה למען הדורות הבאים . גם הגינה שלנו מבוססת על אותו העיקרון ,אמנם המבוגרים מגיעים גם בשביל עצמם אבל חלק חשוב מאוד מהעניין הוא הקשר הבין דורי וחינוך של הילדים הן למסורת והן לקשר אל הארץ והסביבה.

לאחר שכולם אכלו ונהנו יצאו כל הילדים החוצה למדורה שעליה הכנו פיתות והמבוגרים נשארו בפנים להרצאה מרתקת שנתן בהתנדבות משה אביב -הרבליסט וקאוצ'ר הוליסטי אותו הביאה ג'ודי גולד רכזת מועדון הקשישים של עמות "הנני" הפועל במרכז מדי יום שני . משה הסביר על סוגים שונים של צמחי התבלין והמרפא וצורות השימוש בהם -כמובן שכל הצמחים עליהם הוא דיבר צומחים אצלנו בגינה. התושבים היו מרותקים ,שאלו שאלות רבות ואף שיתפו בשמות האתיופים של הצמחים ובצורת השימוש שהם מכירים עבור אותם הצמחים בדיוק.

בסיכומו של דבר היתה מסיבה נפלאה עם עשרות תושבים וילדים מהשכונה שהביאה לידי ביטוי את כל הטוב והיופי שיש בגינה שלנו ואת שיתופי הפעולה הרבים בין פרויקטים וארגונים שונים הפועלים על בסיס הפלטפורמה של הגינה.

רוצים לראות את כל התמונות?

היכנסו לעמוד הפייסבוק של מרכז ויניפג

For more picture from the party

please enter our facebook page 

www.facebook.com/m.winnipeg

“The yearning for planting trees, comes from the desire to bestow kindness to the future generations. This is most powerfully manifest in the carob tree.” 

(HaRav Kook)

It’s hard to believe, but it has already been a year since we started the activity in the garden.

Hard to believe because we had so many things last year.And hard to believe because the time has gone by so quickly. ("Time flies when you’re having fun")

About two hours before the party began, the place for the event was being prepared. Much preparation was carried out with a group of Sheirut Le’Umi (National Service) girls from Project `Shcham`, in which the families of the project attended as well. To start, we hung the ornaments that the children had made in the same place earlier this week. Then we set the table inside for the "Tu B’shvat Seder", and prepared the tables outside with all of the creative ornaments.

Although the party was set to begin at 4:00 PM, about an hour before the start, adults and children began to trickle into the center, and some even helped us prepare.

The party was composed of three parts.

In the first part we planted new trees on the hill by the entrance to the Center. We planted pomegranate, fig, olive and strawberry seedlings that we received from the JNF. Additionally, we acquired a large almond tree acquired for the occasion in order to plant. We were also graced by the presence of the Ethiopian Sheirut Le’Umi girls from `Bat Ami` that accompany us throughout the year. And, as usual, they helped us out tremendously. During this time, the children prepared their ornaments in the outdoor area, as well as dried fruit and paper flowers.

Afterwards, all the kids and adults came in and sat down for the Tu B’Shvat Seder. Everyone enjoyed the selection of dried fruits in accordance with the traditions of the holiday. (It also helped that this past week we learned about the health benefits that were taught to us by Aviva, the local nutritionist).

During the Tu B’Shvat Seder, we talked about the statement by Rav Kook that appears at the top of this page. It reminds us that when we planted these trees a few minutes earlier, some of the children were disappointed in the small size of the trees. The adults had to explain to them that although they are small now, that is the nature of the tree, and that they will indeed grow in the future and bear many fruits. This is an important principle in planting, that when we plant, we don’t necessarily do it for ourselves, rather for future generations. Additionally, our garden is based on that principle, and that although the adults are there to plant for themselves, an important part of it is the connection between the adults’ current generation and the education of the children. This allows future generations to connect to each other, to the land, and to the environment.

After everyone ate and enjoyed the meal, the kids went outside to eat pitas which were cooked on a fire. The adults stayed inside to listen to a lecture by Moshe Aviv, a herbalist. The lecture was arranged by Judy Gold, the coordinator of the “Hineni”  Elderly Club which operates here every Monday morning. Moshe described the different herbs and plants which can be used for medicinal purposes, including some of the plants that are growing in our garden. The adults were fascinated, and asked many questions, and discussed the origins of the names of the plants, including in Ethiopian.

Overall, it was a great party with dozens of neighborhood residents and their kids.

This party brought out all of the greatness and beauty of our garden and the ample collaboration between various organizations and projects working on a platform of our garden.

Now all that remains is to wish our garden many, many years of growth and prosperity.

היום יום הולדת

היום יום הולדת

היום יום הולדת לגינה

חג לה שמח וזר לה פורח

היום יום הולדת לגינה

היום התכוננו ליום הולדת שנה לגינה שיחול בט"ו בשבט .

בתחילת הפעילות הילדים ישבו להכין שלטים וציורים לכבוד יום ההולדת לגינה והמבוגרים בינתיים טיפלו בערוגות.

לאחר מכן הגיעה אביבה התזונאית עם פעילות תזונה מיוחדת לכבוד הט"ו בשבט .

אביבה הסבירה על הערך התזונתי הרב של פירות בכלל ועל היתרונות וגם החסרונות של הפירות היבשים בפרט .

הכנו ביחד עוגת תמרים עשירה וסלט פירות ענקי שבסוף הפעילות כל משתתפי הגינה המבוגרים והילדים נהנו ממנו יחדיו.

וביום רביעי -ט"ו בשבט נחגוג יחדיו את חג האילנות ואת יום ההולדת

היום נספר לכם סיפור קצת שונה .

אמנם לא מעורבים בו ירקות או קומפוסט או שתילים ,אבל הוא לגמרי חלק מהסיפור של הגינה הקהילתית.

במוצ"ש האחרון ערכנו מסיבת חתונה ענקית לכבוד אסתר,הבת של אילנה שהיא התושבת הראשונה והותיקה ביותר מהתושבים המשתתפים בגינה.

החתונה עצמה התקיימה ביום חמישי לפני כן ,אך במוצ"ש המסיבה היתה עבור כל הקהילה והשכנים,שלא כולם יכלו להגיע לחתונה עצמה.

המסיבה עצמה היתה חוויה יוצאת דופן ,הכינו אותי לכך שיגיעו הרבה אנשים,אבל לרגע לא חשבתי שיגיעו כל כך הרבה אנשים! לאורך הערב היו במקום כ300 איש (ואולי אפילו יותר …) שישמחו את החתן והכלה ואת משפחתם במשך שעות ארוכות .

כל מי שבתחום הגינות הקהילתיות יודע שכמעט תמיד הגינה היא רק תירוץ. הקהילה היא החלק החשוב היותר!

המסיבה שהיתה במוצ"ש שוב הוכיחה שהצלחנו במרכז ויניפג להיות חלק משמעותי בקהילה .

מזל טוב לאסתר ושגיב!

לכל התמונות מהמסיבה ליחצו כאן

"ת"ר: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר: אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי, וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים.

עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה].

כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים "

(תלמוד בבלי,מסכת עבודה זרה ח.)

מבחינה כרונולוגית חג החנוכה הוא החג המאוחר ביותר של העם היהודי . אבל לפי המדרש במסכת עבודה זרה נראה שחג זה הוא דוקא החג הראשון באנושות .

ואכן אנו יכולים לראות שכמעט בכל האומות ובכל הדתות חוגגים בתקופה זו בשנה שהימים מתחילים להתארך את "חג האור".

תקופה זו בשנה החקלאית היא גם התקופה של מסיק הזיתים ולכן אין פלא שאנו חוגגים חג של אור ושל שמן דוקא בימים אלו.

בתקופת החשמונאים הצטרף לשני נושאים חשובים אלו גם נס הניצחון במלחמה ונס פך השמן שהביאו לידי ביטוי בצורה הכי חזקה את ההרגשה של מציאת האור בתוך החושך ואז גם תיקנו חג דתי לאומי -חג החנוכה.

גם אצלנו בגינה הקהילתית חגגנו את חג החנוכה,בשבוע שעבר הכנו עם אביבה התזונאית לביבות (או לפחות ניסינו…) וגם הדלקנו חנוכיה,אבל על כך ברשומה אחרת .

אבל היום חגגנו את הביטוי החקלאי של חג החנוכה ונסענו לטיול למטע הזיתים של קיבוץ רביבים.

יצאנו לטיול ב9:30 בבוקר 31 איש שכללו תושבים וילדים מהגינה ואת בנות השרות שמלוות אותנו מתחילת השנה.

בתמונות הבאות תוכלו לראות מה עשינו בטיול .

חנוכה שמח

הטקס היה גולת הכותרת לשורה של הכנות לפתיחת הגינה.

ראשית אותר בבית הספר שטח שיכול להתאים לגינה.המגרש שנבחר הוא שטח מלבני של כחצי דונם שלפני כמה שנים היה מדשאה וכבר כמה שנים שהוא כתם חום באמצע בית הספר.

אל השטח הזה הכנסנו בובקט שהפך את האדמה והכין בורות לשתילת גדר חיה שתקיף ותתחם את השטח המיועד.

על מנת להכין מערכת השקיה פנינו לחברת נטפים שנרתמה לפרויקט והבטיחה לתרום את כל ציוד ההשקיה ובנוסף לאחר הכנת הערוגות גם תגיע אחת המחלקות מהמפעל על מנת לפרוס את הטפטפות ביחד עם התלמידים .

בינתיים התלמידים התחילו להתכונן בכיתות לפרוייקט הגינה. הם התחילו בסדרה של שיעורים הנושא הגינה ,הם למדו להכיר את ערכי הגינה האקלוגית ,למדו על דרכים שונות לטיוב הקרקע על דרכים שונות להשקיה ועוד .

ואז הגיע יום הטקס. כל תלמידי בית הספר עצרו את שיגרת הלימודים ויצאו לחצר,לרחבת הטקסים. התלמידים הבוגרים הציגו את הפרוייקט. רב בית הספר אמר דברי תורה ובסיום נקרו השמות של התלמידים שנחברו לשמש כחברי ה"מועצה הירוקה " בבית הספר .

בסיום הטקס הלכו כל התלמידים לשתול את שתילי ה'אוג החרוק'  שישמשו כגדר חיה למתחם,כל תלמידי ומורי בית הספר השתתפו בחגיגית הנטיעה והשמחה היתה רבה.

לאחר סיום השתילה נכנסו כל התלמידים חזרה לכיתות ורק התלמידים חברי "המועצה הירוקה" נשארו על מנת לבדוק שכל השתילים נשתלו כמו שצריך,להזיז למקום שתילים שנשתלו בצורה לא ישרה ובסיום להשקות את כל השתילים החדשים .

בשבועות הקרובים יתחילו התלמידים לעבוד בפועל בגינה, להכין ערוגות ולשתול ירקות וכמובן שעל הכל נספר כאן .

לצפייה בכל התמונות מהטקס הקש כאן

גבולות/אהוד בנאי

…ביני ובינך, בנינו לבינם 
בין חושך לאור, בין יבשה לים 
בין קודש לחול, בין המתוק למר 
בלי גבול, אין גבול לשום דבר. 

יש גבול ליאוש, אין גבול לתקווה 
יש גבול לשנאה, אין גבול לאהבה 
יש גבול למציאות, אין גבול לחלום 
יש גבול למלחמות, אין גבול לשלום…

היום המפגש היה בסימן גבולות .

מאז שהחילקנו את הערוגות אנו מתמודדים עם הרצון של כל אחד להגדיל את החלקה שלו,חלק מבקשים בעדינות עוד שטח,חלק דורשים בתקיפות וחלק פשוט חופרים ומגדילים את הערוגה.

כיוון שידענו שזה עלול לקרות,עוד לפני חלוקת הערוגות סידרנו את כל מערכת ההשקיה ובעצם הגדרנו את גבול הערוגה לפי הצנרת של הטיפטוף .

אבל היום "הגיעו מים עד נפש" (תרתי משמע) וחלק פשוט תפסו יוזמה והאריכו את הטפטפות .

הבנו שהגיע הזמן להציב גבול !

אז הצבנו גבול ,לקחנו חוט ארוך ופשוט משכנו אותו לכל אורך הערוגות.זה אמנם לא היה קל ונתקל בהתנגדות קשה ובניסיונות להטות את החוט ,אבל בסוף הגבול הוצב.

בינתיים בזמן ה"מאבק על הגבולות" בנות השרות הנהדרות המשיכו לעזור לכל מי שהיה צריך עזרה ובנוסף סייעו לנו לפנות את כמויות הגזם הענקיות שהצטברו לאחר ניקוי הערוגות(כמובן שחלק ניכר שמרנו לטובת הקומפסטר ולטובת חיפוי ).

היום גם התחדשו המפגשים עם אביבה התזונאית,גם כאן נתקלנו בהתנגדויות,פתאום כולן היו צריכות ללכת לאן שהוא…אבל אחרי קצת שיכנוע וקצת הסבר כולם נכנסו למפגש ההיכרות שבו אביבה הציגה את עצמה והסבירה על יסודות התזונה הבריאה.

ולסיום אנקדוטה נוספת על גבולות.בשיחה בסוף המפגש קצת על מאכלי עדות סיפרה אחת המשתתפות שאבא שלה הוא תימני! מסתבר שהיה איזה שהוא קשר בין תימן לאתיופיה ואביה הגיע לאתיופיה מתימן והתחתן שם עם אמא שלה .לאחר תקופה מסוימת הוא עזב. כשהיא עלתה ארצה היא ביררה על משפחתו של אביה ואף פגשה את קרובי משפחתה התימנים…

ביום ראשון הקרוב אנו עתידים להתחיל לשתול .

תפילת הגשם/ לוין קיפניס

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, נֶאֱנַח שָׂדֶה מֵחֹם
גֶּשֶׁם , גֶּשֶׁם, מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם מַיִם

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, בַּפַּרְדֵס יִלְחַשׁ כָּל בַּד
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם מַיִם

גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן
גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם, אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן
שְׁמַע קוֹלֵנוּ אֵל שָׁמַיִם
וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם מַיִם

כולנו כבר מחכים לחורף.

בעוד יומיים (ז' בחשוון ) יתחיל עם ישראל גם להתפלל לגשם שירד וירווה את האדמה במים שלהם אנו כה זקוקים .

בינתיים גם בגינה אנו מתכוננים לחורף.

במפגש היום כבר נראה שכל משפחה כבר יודעת מה הערוגה שלה ,אמנם עדיין ממשיכים הניסיונות מצד חלק מהאנשים לקבל עוד שטח ,אבל כל פעם מחדש אנו מסבירים שבשלב זה אנו לא נחלק יותר שטח ממה שכל אחד כבר קיבל .

גם היום המשכנו להכין את הערוגות לקראת שתילת וזריעת החורף . עשבים נוקשו,אבנים סוקלו והאדמה בערוגות נהפכה. גם היום היה משמח לראות את העזרה ההדדית בין האנשים,למרות הרצון העז של כל אחד לקבל את הערוגה הפרטית שלו זה לא מנע מאף אחד לעזור בעבודה גם לחבר שלו במידת הצורך.

היום גם הגיעו בנות השרות כמדי יום רביעי. הבנות עזרו בהפעלת הילדים וביחד הם טיפלו בכלל הגינה ,ניכשו עשבים ,אספו פסולת, ריכזו את כל הגזם לערימת הגזם הגדולה וגם שתלו כמה 2 עציצים של כוסברה שנשארו מלפני יותר מחודש ונשכחו בצד .

בתיכנון המקורי בסוף המפגש רצינו שכל משפחה תבחר מה היא מעוניינ לזרוע בחלקה שלה ,אבל ברגע שירד החושך חלק גדול מהתושבים פשוט הלך ולא רצינו לעשות את החלוקה רק לחלקם .

ביום ראשון הקרוב נתחיל את המפגש בכך שכל משפחה תבחר את הירקות שהיא רוצה לשתול/לזרוע . לקראת המפגש גם נכין פלקט עם רשימת הירקות ותמונה שלהם כיוון שגילינו שלמרות שרובם המכריע של המשתתפים דובר עברית עדיין רובם גם מתקשה בלזהות את הירקות רק לפי שמם ,כלל הנראה הדבר נובע מכך שבכל מה שקשור לאכול עדיין הם קוראים לירקות בשמם האמהרי או הטיגרי .

אנו מתפללים שעד המפגש הבא כבר ירדו עלינו גשמי ברכה גם בבאר שבע .

ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה .

נִפְרָדִים אַתֶּם מִמֶּנִּי

נִפְרָד אֲנִי מִכֶּם

 סוֹף דָבָר  ‏

סְתָיו בְּקִיסוֹ

(מאטסואו באשו-המאה ה-17)

למרות שנוגה התחילה להדריך בפועל בגינה רק בחודש סיון (או אם תרצו ,יוני ) היא היתה קשורה לגינה עוד הרבה לפני כן…

לפני שהגינה התחילה לפעול עשיתי סיור בין הגינות הקהילתיות בעיר וכשהגעתי לגינה של 'שבועת האדמה' ברחוב קלישר בב"ש, היה ברור לי שככה בדיוק אני רוצה שגם הגינה שלנו תראה. נוגה ערכה לי סיור בגינה חשפה את כל "הסודות המקצועיים" והדביקה אותי באמונה שלה ובהתלהבות שלה . לכן היה רק טבעי שכשחיפשנו מדריך חדש לגינה פנינו גם לנוגה ולשמחתנו הרבה השת"פ שנוצר הוביל אותנו להצלחה המדהימה שבה אנו נמצאים היום .

אז היום נפרדנו מנוגה ולמרות שכבר תקופה ארוכה הכנו את התושבים לעזיבה שלה, והם כבר פגשו את הדס שהחליפה אותה מספר פעמים, מסתבר שחלקם רק במפגש האחרון הבינו שהיא עוזבת (הדחקה או קשיי שפה?מי יודע…).

ביחד עם התושבים החלטנו שאנו עושים לה מסיבת פרידה "כמו שצריך" .

כמה ימים לפני קנינו מצרכים אתיופיים בחנות מיוחדת .(בהזדמנות זו גם נחשפה בפני עובדה מדהימה, מסתבר שק"ג של קמח טף,שממנו מכינים את האינג'רה, עולה היום 14 ש"ח לק"ג . האינג'רה הוא מוצר מאוד בסיסי כמעט אצל כל משפחה אתיופית מסורתית והעלות הגבוהה שלו היא נטל כבד על ההוצאות של משפחות אלו. מסתבר שאת הטף ניתן לגדל רק באזור אתיופיה ובגלל סיבות פוליטיות אין יבוא סדיר שלו מה שמעלה את המחיר שלו למקום שבו הוא נמצא היום…)

ביום המסיבה אילנה-התושבת הראשונה שהצטרפה לגינה,טרחה והכינה כמויות של אינג'רה וסיר עם תבשיל חריף של עדשים (קיק וואט ). ילפי-גם היא מראשונות הגינה הביא תבשיל חריף מתפוחי אדמה גזר ופלפל(טליקת וואט) . נשים אחרות הכינו קערה מסורתית עם פופקורן קטן מהתירס האתיופי ומחומוסים קטנים (קולו),אחרת הביאה בונה (קפה אתיופי מסורתי ) ובסוף גם הוספנו צלחת עם ברברה-פלפלים קטנים וחריפים מאוד מהגינה שלנו. ובזמן שחלק עבדו בחוץ בגינה,חלק אחר סידר את האולם וערך את השולחן .

אחרי שהכל היה מוכן נכנסו כולם להתיישב מסביב לשולחן,סטלה העו"ס הקהילתית שבאה גם היא להשתתף במסיבה תיארה את זה בצורה הטובה ביותר "זה הרגיש כמו משפחה אחת גדולה" ואכן זו היתה ההרגשה .

אחרי שכולם אכלו והתכבדו מכל האוכל הטוב (והחריף!!!) שהוגש ,הגיע שלב הפרידה.

הענקנו לנוגה מזכרת מהגינה -מזמרה איכותית ומקצועית ונרתיק תואם עם הקדשה,נוגה נשאה נאום פרידה מרגש ואחרי אין סוף חיבוקים הצטלמנו לתמונה קבוצתית למזכרת .

נוגה -תודה רבה על הכל ! ואני בטוח שבעתיד עוד נשוב ונשתף פעולה בעוד פרוייקטים מוצלחים.

להתראות.

ביום ראשון שעבר חילקנו את הערוגות בגינה ל17 משפחות שרצו ערוגות . למשפחות הותיקות שעובדות איתנו כבר כמה חדשנו נתנו 3 ערוגות למשפחה ולמשפחות חדשות שהצטרפו כעת חילקנו 2 ערוגות .

חלוקת הערוגות ביום ראשון עברה בצורה מסודרת יחסית,חוץ מכמה תלונות פה ושם על מיקום הערוגות וכמה בקשות להגדיל את החלקה כולם היו מאוד מרוצים ממה שקיבלו .

לאחר חלוקת הערוגות כינסנו את כל המשתתפים והצגנו בפניהם את כללי ההשתתפות . בין היתר הצגנו את החשיבות בהגעה קבועה ובזמן ,הסברנו שמי שלא יגיע בכלל יותר משבועיים -אחרי בירור אנו ניקח לו את החלקה,הסברנו על המחויבות להשתתף בפעיליות כלליות כגון סדנאות תזונה,תחזוקה שוטפת של כלל החצר וכד' ואת החשיבות לשמוע לכללי המקום .

ובכן לאחר החלוקה ביום ראשון ,היום בעצם היה היום הראשון לעבודה על החלקות המשפחתיות . שמחנו לראות שכולם הגיעו לעבוד והתחילו במרץ לטפל בחלקות . גם בנות השירות הגיעו היום וגם חבורה גדולה של ילדים כך שהגינה היתה ממש עמוסה .

גם היום הגיעו כמה משפחות נוספות שרצו חלקה ,הסברנו שנכון לעכשיו נגמרו כל החלקות אבל יתכן שבהמשך עוד נקבל חלקות נוספות .

בנות השרות הנהדרות שבאו היום התפזרו בגינה ועזרו במטלות השונות.חלק עזרו למי שהתקשה לחפור את הערוגות שלו בעצמו חלק הפעילו את הילדים במטלות שונות כגון פירוק הסוכה וניקוי החצר ובאופן כללי כמו תמיד הם הוסיפו חיות ושמחה לכל הפעילות בגינה.

היום נוגה,שעוזבת אותנו ,כבר לא לקחה חלק בגינה והדס שהחליפה אותה כבר נכנסה חזק לעניינים .

ביום ראשון הקרוב נערוך מסיבת פרידה לנוגה,הנשים כבר הודיעו שהם יכינו מאכלים למסיבה ואין ספק שהולך להיות טעים ובעיקר מרגש .