…ביני ובינך, בנינו לבינם בין חושך לאור, בין יבשה לים בין קודש לחול, בין המתוק למר בלי גבול, אין גבול לשום דבר.
יש גבול ליאוש, אין גבול לתקווה יש גבול לשנאה, אין גבול לאהבה יש גבול למציאות, אין גבול לחלום יש גבול למלחמות, אין גבול לשלום…
היום המפגש היה בסימן גבולות .
מאז שהחילקנו את הערוגות אנו מתמודדים עם הרצון של כל אחד להגדיל את החלקה שלו,חלק מבקשים בעדינות עוד שטח,חלק דורשים בתקיפות וחלק פשוט חופרים ומגדילים את הערוגה.
כיוון שידענו שזה עלול לקרות,עוד לפני חלוקת הערוגות סידרנו את כל מערכת ההשקיה ובעצם הגדרנו את גבול הערוגה לפי הצנרת של הטיפטוף .
אבל היום "הגיעו מים עד נפש" (תרתי משמע) וחלק פשוט תפסו יוזמה והאריכו את הטפטפות .
הבנו שהגיע הזמן להציב גבול !
אז הצבנו גבול ,לקחנו חוט ארוך ופשוט משכנו אותו לכל אורך הערוגות.זה אמנם לא היה קל ונתקל בהתנגדות קשה ובניסיונות להטות את החוט ,אבל בסוף הגבול הוצב.
בינתיים בזמן ה"מאבק על הגבולות" בנות השרות הנהדרות המשיכו לעזור לכל מי שהיה צריך עזרה ובנוסף סייעו לנו לפנות את כמויות הגזם הענקיות שהצטברו לאחר ניקוי הערוגות(כמובן שחלק ניכר שמרנו לטובת הקומפסטר ולטובת חיפוי ).
היום גם התחדשו המפגשים עם אביבה התזונאית,גם כאן נתקלנו בהתנגדויות,פתאום כולן היו צריכות ללכת לאן שהוא…אבל אחרי קצת שיכנוע וקצת הסבר כולם נכנסו למפגש ההיכרות שבו אביבה הציגה את עצמה והסבירה על יסודות התזונה הבריאה.
ולסיום אנקדוטה נוספת על גבולות.בשיחה בסוף המפגש קצת על מאכלי עדות סיפרה אחת המשתתפות שאבא שלה הוא תימני! מסתבר שהיה איזה שהוא קשר בין תימן לאתיופיה ואביה הגיע לאתיופיה מתימן והתחתן שם עם אמא שלה .לאחר תקופה מסוימת הוא עזב. כשהיא עלתה ארצה היא ביררה על משפחתו של אביה ואף פגשה את קרובי משפחתה התימנים…
בעוד יומיים (ז' בחשוון ) יתחיל עם ישראל גם להתפלל לגשם שירד וירווה את האדמה במים שלהם אנו כה זקוקים .
בינתיים גם בגינה אנו מתכוננים לחורף.
במפגש היום כבר נראה שכל משפחה כבר יודעת מה הערוגה שלה ,אמנם עדיין ממשיכים הניסיונות מצד חלק מהאנשים לקבל עוד שטח ,אבל כל פעם מחדש אנו מסבירים שבשלב זה אנו לא נחלק יותר שטח ממה שכל אחד כבר קיבל .
גם היום המשכנו להכין את הערוגות לקראת שתילת וזריעת החורף . עשבים נוקשו,אבנים סוקלו והאדמה בערוגות נהפכה. גם היום היה משמח לראות את העזרה ההדדית בין האנשים,למרות הרצון העז של כל אחד לקבל את הערוגה הפרטית שלו זה לא מנע מאף אחד לעזור בעבודה גם לחבר שלו במידת הצורך.
היום גם הגיעו בנות השרות כמדי יום רביעי. הבנות עזרו בהפעלת הילדים וביחד הם טיפלו בכלל הגינה ,ניכשו עשבים ,אספו פסולת, ריכזו את כל הגזם לערימת הגזם הגדולה וגם שתלו כמה 2 עציצים של כוסברה שנשארו מלפני יותר מחודש ונשכחו בצד .
בתיכנון המקורי בסוף המפגש רצינו שכל משפחה תבחר מה היא מעוניינ לזרוע בחלקה שלה ,אבל ברגע שירד החושך חלק גדול מהתושבים פשוט הלך ולא רצינו לעשות את החלוקה רק לחלקם .
ביום ראשון הקרוב נתחיל את המפגש בכך שכל משפחה תבחר את הירקות שהיא רוצה לשתול/לזרוע . לקראת המפגש גם נכין פלקט עם רשימת הירקות ותמונה שלהם כיוון שגילינו שלמרות שרובם המכריע של המשתתפים דובר עברית עדיין רובם גם מתקשה בלזהות את הירקות רק לפי שמם ,כלל הנראה הדבר נובע מכך שבכל מה שקשור לאכול עדיין הם קוראים לירקות בשמם האמהרי או הטיגרי .
אנו מתפללים שעד המפגש הבא כבר ירדו עלינו גשמי ברכה גם בבאר שבע .
למרות שנוגה התחילה להדריך בפועל בגינה רק בחודש סיון (או אם תרצו ,יוני ) היא היתה קשורה לגינה עוד הרבה לפני כן…
לפני שהגינה התחילה לפעול עשיתי סיור בין הגינות הקהילתיות בעיר וכשהגעתי לגינה של 'שבועת האדמה' ברחוב קלישר בב"ש, היה ברור לי שככה בדיוק אני רוצה שגם הגינה שלנו תראה. נוגה ערכה לי סיור בגינה חשפה את כל "הסודות המקצועיים" והדביקה אותי באמונה שלה ובהתלהבות שלה . לכן היה רק טבעי שכשחיפשנו מדריך חדש לגינה פנינו גם לנוגה ולשמחתנו הרבה השת"פ שנוצר הוביל אותנו להצלחה המדהימה שבה אנו נמצאים היום .
אז היום נפרדנו מנוגה ולמרות שכבר תקופה ארוכה הכנו את התושבים לעזיבה שלה, והם כבר פגשו את הדס שהחליפה אותה מספר פעמים, מסתבר שחלקם רק במפגש האחרון הבינו שהיא עוזבת (הדחקה או קשיי שפה?מי יודע…).
ביחד עם התושבים החלטנו שאנו עושים לה מסיבת פרידה "כמו שצריך" .
כמה ימים לפני קנינו מצרכים אתיופיים בחנות מיוחדת .(בהזדמנות זו גם נחשפה בפני עובדה מדהימה, מסתבר שק"ג של קמח טף,שממנו מכינים את האינג'רה, עולה היום 14 ש"ח לק"ג . האינג'רה הוא מוצר מאוד בסיסי כמעט אצל כל משפחה אתיופית מסורתית והעלות הגבוהה שלו היא נטל כבד על ההוצאות של משפחות אלו. מסתבר שאת הטף ניתן לגדל רק באזור אתיופיה ובגלל סיבות פוליטיות אין יבוא סדיר שלו מה שמעלה את המחיר שלו למקום שבו הוא נמצא היום…)
ביום המסיבה אילנה-התושבת הראשונה שהצטרפה לגינה,טרחה והכינה כמויות של אינג'רה וסיר עם תבשיל חריף של עדשים (קיק וואט ). ילפי-גם היא מראשונות הגינה הביא תבשיל חריף מתפוחי אדמה גזר ופלפל(טליקת וואט) . נשים אחרות הכינו קערה מסורתית עם פופקורן קטן מהתירס האתיופי ומחומוסים קטנים (קולו),אחרת הביאה בונה (קפה אתיופי מסורתי ) ובסוף גם הוספנו צלחת עם ברברה-פלפלים קטנים וחריפים מאוד מהגינה שלנו. ובזמן שחלק עבדו בחוץ בגינה,חלק אחר סידר את האולם וערך את השולחן .
אחרי שהכל היה מוכן נכנסו כולם להתיישב מסביב לשולחן,סטלה העו"ס הקהילתית שבאה גם היא להשתתף במסיבה תיארה את זה בצורה הטובה ביותר "זה הרגיש כמו משפחה אחת גדולה" ואכן זו היתה ההרגשה .
אחרי שכולם אכלו והתכבדו מכל האוכל הטוב (והחריף!!!) שהוגש ,הגיע שלב הפרידה.
הענקנו לנוגה מזכרת מהגינה -מזמרה איכותית ומקצועית ונרתיק תואם עם הקדשה,נוגה נשאה נאום פרידה מרגש ואחרי אין סוף חיבוקים הצטלמנו לתמונה קבוצתית למזכרת .
נוגה -תודה רבה על הכל ! ואני בטוח שבעתיד עוד נשוב ונשתף פעולה בעוד פרוייקטים מוצלחים.
ביום ראשון שעבר חילקנו את הערוגות בגינה ל17 משפחות שרצו ערוגות . למשפחות הותיקות שעובדות איתנו כבר כמה חדשנו נתנו 3 ערוגות למשפחה ולמשפחות חדשות שהצטרפו כעת חילקנו 2 ערוגות .
חלוקת הערוגות ביום ראשון עברה בצורה מסודרת יחסית,חוץ מכמה תלונות פה ושם על מיקום הערוגות וכמה בקשות להגדיל את החלקה כולם היו מאוד מרוצים ממה שקיבלו .
לאחר חלוקת הערוגות כינסנו את כל המשתתפים והצגנו בפניהם את כללי ההשתתפות . בין היתר הצגנו את החשיבות בהגעה קבועה ובזמן ,הסברנו שמי שלא יגיע בכלל יותר משבועיים -אחרי בירור אנו ניקח לו את החלקה,הסברנו על המחויבות להשתתף בפעיליות כלליות כגון סדנאות תזונה,תחזוקה שוטפת של כלל החצר וכד' ואת החשיבות לשמוע לכללי המקום .
ובכן לאחר החלוקה ביום ראשון ,היום בעצם היה היום הראשון לעבודה על החלקות המשפחתיות . שמחנו לראות שכולם הגיעו לעבוד והתחילו במרץ לטפל בחלקות . גם בנות השירות הגיעו היום וגם חבורה גדולה של ילדים כך שהגינה היתה ממש עמוסה .
גם היום הגיעו כמה משפחות נוספות שרצו חלקה ,הסברנו שנכון לעכשיו נגמרו כל החלקות אבל יתכן שבהמשך עוד נקבל חלקות נוספות .
בנות השרות הנהדרות שבאו היום התפזרו בגינה ועזרו במטלות השונות.חלק עזרו למי שהתקשה לחפור את הערוגות שלו בעצמו חלק הפעילו את הילדים במטלות שונות כגון פירוק הסוכה וניקוי החצר ובאופן כללי כמו תמיד הם הוסיפו חיות ושמחה לכל הפעילות בגינה.
היום נוגה,שעוזבת אותנו ,כבר לא לקחה חלק בגינה והדס שהחליפה אותה כבר נכנסה חזק לעניינים .
ביום ראשון הקרוב נערוך מסיבת פרידה לנוגה,הנשים כבר הודיעו שהם יכינו מאכלים למסיבה ואין ספק שהולך להיות טעים ובעיקר מרגש .
דבש ניגר
כמי נהר, כמי נהר
הלום נשאר
עובר תמים, עובר תמים
תוכו יסער
יפעם, נימהר, יפעם, נימהר
כרטט גל
בתוך ימים, בתוך ימים
ייז הדבש
חומר, ניגרש, חומר, ניגרש
מיערה
לאגנים, לאגנים
מתק חש
של יום חדש, של יום חדש
כל הלוקק
בעדנים, בעדנים
היום ערכנו את מסיבת פתיחת השנה בגינה .
בכל השבוע שקדם עסקנו בפירסום והפצה של המסיבה ועכשיו סוף סוך הגענו ליום הגדול .
בכניסה לחצר הצבנו שולחן לרישום המשפחות החדשות,ליד השולחן ישבו באופן קבוע אחת מבנות השירות ואחד המשתתפים הותיקים מהגינה .
ליד כדי החרס הגדולים הכנו שתילי פרחים צבעוניים מוכנים לשתילה ומסביב לעצי הפרי הנחנו מגוון שתילי עשבי תיבול שישתלו מסביב לעצים .
בחצר האחורית הכנו תחנת יצירה בה יכינו הילדים בעזרת בנות השירות של "בת עמי" , "סימניות מהטבע" -לוקחים פס בריסטול ,אוספים מהסביבה סוגים שונים של עלים יפים ,מדביקים הכל על הבריסטול,מקשטים עוד קצת בעזרת צבעים ובסוף עוטפים הכל בסרט דביק רחב (מסקינג טייפ)
בשעה היעודה הדלקנו מוסיקה עם שירי החג והאנשים התחילו להגיע .
קודם כל הגיעו הילדים. כמו תמיד באירועים גדולים מגיעים כל הילדים מהסביבה ולא רק ילדים אתיופים וכמובן שבאירועים כגון אלו אנו מקבלים את כולם בברכה.
אבל מבוגרים הגיעו די מעט ,אפילו חלק מהמשתתפים הקבועים לא באו .בנוסף עברו כמויות של אנשים מהשכונה ברחוב לידנו ,עם כל קבוצה קיווינו שאולי הם בדרך אלינו,אבל הם המשיכו בדרכם . מבירור שערכנו הסתבר לצערנו הרב שבדיוק עכשיו מתקיימת אצל אחת המשפחות ברחוב אזכרה של סוף ה"שבעה" על אחד מבני המשפחה שנפטר.אנו כבר יודעים מניסיון העבר שבמקרים כאלו כמעט איש לא מגיע לפעילות… ו
למרות מיעוט המשתתפים היחסי התחלנו את הפעילות,הילדים התחילו בהכנת הסימניות ,אחרים עסקו בשתילה וככל שהזמן חלף התחילו למרות הכל להגיע גם מבוגרים,חלקם חדשים לגמרי וחלקם לקחו בעבר חלק בפעילות ,הפסיקו להגיע וחזרו כששמעו שאנו מחלקים ערוגות משפחתיות .
לאחר שסיימנו את החלק הראשון של היצירה והשתילה,עברנו ל"חלק האומנתי" -הקרנת הסרט "כוורת בסרט" על מסך ענק בחצר האחורי , את הפופקרן הכינה ילפי ,מהמשתתפות הקבועות והותיקות בגינה ושאר הכיבוד היה על טהרת הפירות והירקות וכמובן גם התפוח בדבש הבלתי נמנע במסיבות ראש השנה.
בסופו של דבר היתה מסיבה מוצלחת,אמנם לא רבת משתתפים כמו בפעם הקודמת ובכל זאת משפחות חדשות נוספו לגינה עשרות תושבים מהשכונה לקחו בה חלק ונהנו עד מאוד מהפעילות .
שנה טובה
עמדת הרישום מוכנה ומחכה לאורחים
מכינים "סימניות מהטבע" שישמשו גם ככרטיסי ברכה
שותלים פרחים
איזה כיף בגינה. ילד ובת השירות המלווה מפרוייקט שח"ם
כל שנה מתחילה, בסימן שאלה כתינוק המודד צעדיו. כמו זריחה מתגלה, על כנרת כחולה ופניה לשמי מערב.
כל שעה מתחילה בסימן שאלה, כמו הלב הפועם לו קצובות. כמו גבעול ירקרק שצומח בלאט ופניו לפסגות הגבוהות.
זה נפלא ששנה מתחילה לה בשיר וברוח טובה, כל שנה מתחילה בסימן שאלה ואנחנו נמצא לה תשובה.
כל שניה מתחילה בסימן שאלה ולפני שתשיב היא תחמוק. כמו ליטוף רוח ים, שעולה מאי שם ניגונה עוד נשמע מרחוק.
היום בשעה טובה התחיל פרוייקט חדש במרכז וויניפג-פרוייקט שח"ם !
תוכנית שח"ם (שילוב חינוך, חברה ומשפחה) פועלת באמצעות בנות שרות לאומי המלוות ילדים ממשפחות מהקהילה האתיופית מהסביבה. כל בת מקבלת שתי משפחות שאת ילדיהן היא מלווה לאורך כל היום הן בבתי הספר בבקרים והן בעזרה וליווי אחה"צ בבתים. אחת לשבועיים נפגשות כל המשפחות לפעילות של הורים וילדים אצלנו במרכז.
כאמור היום היה המפגש הראשון וההתרגשות היתה רבה,הבנות הגיעו כמה שעות לפני על מנת לסדר ולקשט את האולם .
במקביל גם המשפחות הקבועות של הגינה הגיעו לעוד יום עבודה בגינה ועם החיזוק הקבוע של בנות השרות של "בת עמי" המשכנו בפרוייקט ייפוי החזית של הגינה.
בנוסף לחזית,התחלנו היום לעקור את התירסים. עשינו את זה ברגשות מעורבים ,מחד כיף לקטוף את היבול ומאידך צמחי התירס הוסיפו כל כך הרבה יופי לגינה שהיה קשה להיפרד מהם . כהרגלנו בתקופה האחרונה,גם היום הדלקנו מדורה והכנו את התירסים על האש.
היום גם קיבלנו עוד דוגמא לקשר ההדוק בין גינה להגנת הסביבה. עד היום כבר התרגלנו שבפעילות בגינה אנו לא משתמשים בחד פעמי,שותים מי ברז ומפרידים פסולת,אבל היום גם ראינו איך המודעות מחלחלת גם להרגלי היום יום . אחת מהנשים הגיעה היום לגינה עם שקית מלאה בפסולת אורגנית אותה היא שמרה בשביל להשליך לקומפוסטר.שוב מסתבר שהעשייה עצמה היא אחד הכלים החינוכיים החזקים ביותר.
בינתיים התחילו להגיע המשפחות הראשונות של פרוייקט שח"ם,בדקות הראשונות הם קצת הרגישו לא נוח,אבל בזכות קבלת הפנים החמה של המשתתפים הותיקים בגינה,תוך זמן קצר הם השתלבו בתוך העשיה,המבוגרים התרגשו לראות את הצמחים המוכרים,הילדים נהנו מקילחי התירס החמים ולמתבונן מהצד נראה כאילו מדובר על חבורה שתמיד עבדה ביחד .
אחרי שהם קצת נהנו וטעמו מהפעילות בגינה נכנסו המשפחות של שח"ם לפעילות שהוכנה להם באולם.כל משפחה ישבה מסביב לשולחן משלה ובליווי בנות השירות עבדו ההורים והילדים ביחד על משימות הקשורות לראש השנה ועל הכנת כרטיסי ברכה לכבוד השנה החדשה. היה מרשים לראות איך הפעילות התנהלה בצורה מסודרת ומאורגנת למרות שמדובר היה רק במפגש הראשון .
בסיום המפגש יצאו לחצר כל המשפחות, כל משפחה קיבלה בלון הליום,ילדי המשפחה יחדיו הביעו משאלה לקראת השנה החדשה (עם עזרה מבנות השירות ) והפריחו את בלון ההליום לאויר .
שיתוף הפעולה בין שני הפרויקטים,הגינה ושח"ם ,ימשיך גם בהמשך השנה וזאת בנוסף למשפחות מפרוייקט שח"ם שהביעו רצון לקחת חלק באופן קבוע בפעילות בגינה
זקוף ולבן פרח החצב פצח הענן בזמר טיפטף נשם חילזון את ריח הגשם מיהר ויצא לדשא
את כל הפרחים הבאנו לגן ברוח הסתיו נדד הענן ורק חילזון וריח הגשם נותרו כל היום בדשא
סוף סוף בה הסתיו וגם בגינה אנו נמצאים בעונת מעבר,מצד אחד אין טעם לזרוע עוד ירקות קיץ ומצד שני עדיין מוקדם לזריעה של ירקות חורף.
ולכן זה בדיוק הזמן המתאים לעבוד קצת על המראה של הגינה.
בשני המפגשים האחרונים התחלנו לטפח את החזית של המרכז.
סידרנו אדניות עם פרחים צבעוניים,נטענו עצי פרי גדולים ויפים ובהמשך נקיף כל עץ בשפע של עשבי תיבול ריחניים וטעימים .
את המראה ישלימו חלוקי נחל גדולים שישמשו גם לנוי וגם לחיפוי וסוכה צל שתשמש אותנו בהתחלה כסוכה לחג הסוכות המתקרב ובא ובהמשך תשמש כבסיס לסוכת גפנים ולפינת ישיבה יפה.
היום גם הצטרפו אלינו בנות השירות המקסימות של בת עמי. הבנות ילוו אותנו בגינה במהלך כל השנה גם כי הם רוצות להיות חלק מהגינה ולהנות מכל מה שיש לה להציע וגם בשביל לעשות פעיליות עם משתתפי הגינה עם דגש על הילדים.
בשבוע הבא נמשיך לעבוד על החזית וביום ראשון בעוד שבוע וחצי (כ"ו באלול 25.9 ) נקיים בגינה הפנינג גדול לכבוד פתיחת השנה
אחרי שבמהלך הקיץ נקטפו כמה תירסים פה ושם (חלקם גם על ידי אנשים זרים וללא רשות ) היום הגיע הזמן לקטיף הגדול!
כל מי שהגיע היו לגינה הסתובב בין התירסים וקטף בהנאה,בסיכומו של דבר היו לנו עשרות קלחים של תירס,חלקם היו כבר קצת מתולעים ,אבל רובם המכריע היו בדיוק בשלים במידה הנכונה
הפעם במקום לחלק את התוצרת הביתה ,החלטנו לעשות חגיגה קטנה במקום,הילדים הסתובבו בפארק הסמוך לקושש עצים וחזרו עם ענף גדול שנגזם לא מזמן על ידי העיריה,בעזרת העשבים היבשים שאנו שומרים לטובת הקומפוסטר,הדלקנו את המדורה וברגע שהיא נדלקה הכנסנו פנימה את קלחי התירס כשהם עדיין עטופים בעלים שלהם .
לאחר זמן קצר כבר קלחים הראשונים היו מוכנים וחולקו בין כל המשתתפים .
לתירס החם וטרי הישר מהמדורה יש טעם שונה מכל צורה אחרת של אכילת תירס,הוא מזכיר במקצת את הטעם של גרעיני התירס שלא מתפקעים בהכנת פופקורן,רק טעים יותר ולא נתקע בין השיניים…
היום גם נחשפנו להפתעה גדולה מאוד,לאחר הקטיף ראינו את אחד התושבים לועס בהנאה את הקנה של התירס,מסתבר שהקנה של התירס עצמו גם הוא אכיל ומזכיר בטעמו את טעם קני הסוכר.
וכך נהנו מארוחה שלמה כולה מתירס,למנה העיקרית גרעיני תירס היישר מהמדורה ולקינוח,קנה תירס מתוק מתוק.
במפגש הבא אנו מתכננים להתחיל להכין את כל הערוגות כבר לקראת ירקות החורף ובמקביל להתחיל לטפל בחזית המרכז
לצערנו בסוף אוקטובר נוגה עוזבת אותנו ואנו מחפשים כבר עכשיו רכז קהילתי ומדריך לגינה (פרטים מלארים בפוסט הקודם ) נשמח מאוד אם תוכלו להפנות אלינו מועמדים מתאימים
